פסק-דין בתיק ת"א 15001-07

נתוני רקע

1.         התובע, הוא הנתבע-שכנגד (להלן - "התובע"), הוא איש עסקים תושב קיסריה אשר מקום עסקיו העיקרי הינו בנצרת עלית. הנתבעת, היא התובעת-שכנגד (להלן - "הנתבעת"), היא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה במערכות מיזוג אוויר.

2.         הונח בפניי כתב תביעה מקורי של התובע נגד הנתבעת על סך 182,213 ש"ח. נטען כי ביום 11.10.05 נחתם הסכם פאושלי בין התובע לבין הנתבעת לצורך ביצוע פרויקט מיזוג אוויר בביתו של התובע בקיסריה. על פי הסכם התחייבה הנתבעת להתקין תעלות פח למערכות מיזוג אוויר בביתו. סוכם כי המחיר לכלל הפרויקט יהיה 300,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

3.         על פי כתב התביעה הנתבעת הפרה את ההסכם כאשר פנתה למר רוני כהן (להלן - "כהן"), מי שמונה כמפקח הפרויקט, ודרשה ממנו תשלומים נוספים אשר סותרים את ההסכם הפאושלי. בהמשך מונה התובע שרשרת נזקים שנגרמו לו החל מאי הודעתה של הנתבעת על אי התייצבות עקב מצב בטחוני, עיכוב בעבודותיהם של קבלני משנה נוספים, איחור במסירת הבית והפסדים ניכרים לתובע. לכתב התביעה צורפו נספחים לרוב. נטען כי כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת נאלץ היה התובע לשכור קבלן חליפי (להלן - "זוהר קור"). כתב התביעה מונה שלושה ראשי נזק. האחד, סך 107,213 ש"ח בגין התשלום לזוהר קור. השני, סך 28,000 ש"ח בגין תשלום של התובע ברכישת מפזרי אוויר, במקומה של הנתבעת. השלישי סך 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה ונזקים נלווים.

4.         הנתבעת התגוננה בפני התביעה והגישה כתב תביעה-שכנגד על סך 245,963 ש"ח. הנתבעת טוענת כי היא מלאה את תפקידה ללא דופי. מלכתחילה הסתבר לה כי התובע הטעה אותה והסתיר ממנה מידע מהותי ביותר ביחס לכך שהבית משופע בחריגות בנייה. עוד נטען לליווי כושל ורשלני של הפרויקט. כתוצאה מכך נאלצה הנתבעת לעבוד בפרויקט תקופה ארוכה ביותר. הנתבעת טוענת כי בגין ההסכם הפאושלי שסכומו הכולל מע"מ עולה לסך 348,850 ש"ח היא זכאית ליתרה בסך 75,075 ש"ח. בגין אחד מתשלומי התמורה הפאושלית היא תובעת סך 6,600 ש"ח בגין מע"מ שלא שולם על ידי התובע.

            עוד טוענת הנתבעת כי במשך כל תקופת הפרויקט היא ביצעה עבור התובע עבודות נוספות בסכום של 132,430 ש"ח. מרבית הסכום האמור לא שולם והיתרה הנתבעת עולה לסך של 119,288 ש"ח. עוד נתבע סכום של 15,000 ש"ח בגין אובדן רווח צפוי וסך 20,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין, בזבוז זמן עבודה ועוגמת נפש. התובע התגונן בפני התביעה-שכנגד.

5.         לימים נסמכה הנתבעת בתביעתה-שכנגד על חוות דעתו המקצועית של המהנדס ראול וייסמן (להלן - "וייסמן"). לנוכח זאת הוריתי כי בדעתי להתיר לב"כ התובע להגיש חוות דעת נוגדת וכי בהמשך הדרך אשקול הגשת תצהירי עדויות ראשיות. חוות דעת נוגדת מטעם הנתבעת הוגשה על ידי המומחה חנן פשטצקי (להלן - "פשטצקי"). דומה שחוות דעת זו לא רק שימשה להדיפת התביעה-שכנגד אלא לתביעת התובע. לנוכח זאת עתר התובע להגיש כתב תביעה מתוקן, ונעניתי לבקשתו זו. ואולם, משעה שחוות דעתו של פשטצקי אף תמכה בכתב התביעה המתוקן, הוגשה, כדין, חוות דעת משלימה של וייסמן, לעניין הדיפת התביעה העיקרית כנגד הנתבעת. לכתב תביעה מתוקן זה אדרש בהמשך.

6.         משאלו היו פני הדברים סבור הייתי כי ראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט וב"כ הצדדים הסכימו כי לאחר שתוגש חוות דעתו יורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מומחה שמונה על ידי, לא נכנס לתפקידו מטעמים אתיים. ב"כ הצדדים התקשו לאתר מומחה חליפי בתחום מקצועי זה. בסופה של דרך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

שיקולי-על המנחים את דרכי

7.         ב"כ הצדדים פרסו בפניי מחלוקת עובדתית נוקבת ומסועפת, אף תמכו אותה בשורה של מסמכים שצורפו לכתבי בי-דין שבפניי. כך נהגו אף המומחים, וייסמן ופשטצקי, זה בכה וזה בכה. אף הם נסמכו על מסמכים שהונחו בפניהם וראו ליתן תובנות שונות, לנוכח ניתוחו של כל אחד אותם. כתוצאה מכך, לא אחת, וייסמן ופשטצקי ראו לחוות דעתם באשר להכרעות עובדתיות, שבדרך הטבע מסורות לבית המשפט, ואף להכרעות משפטיות, שבוודאי הן בליבת הפעילות השיפוטית.

            ב"כ הצדדים ראו, כל אחד בתורו, לתקוף את חוות הדעת של המומחה שכנגד. ביסודו של דבר, ובמבט-על, הנני דוחה את ההשגות האמורות. לטעמי-שלי כל אחד מן המומחים גילה מידה של הגינות ומקצועיות. כמבואר בהמשך לא יהא לכך משקל נכבד במסכת שיקוליי.

8.         כאמור, לא אחת היה מובן לב"כ הצדדים כי ראוי להגיש תצהירי עדויות ראשיות. לו היו מוגשים תצהירים כאמור, שמא לו היו המצהירים נחקרים על תצהיריהם, יכול הייתי להכריע במחלוקות עובדתיות לאורם של תצהירים ועדויות אלו. תצהירים כאמור לא מונחים לנגד עיניי, בהסכמתם המשותפת של ב"כ הצדדים. לנוכח זאת, וביסודו של דבר, מן הכיוון האמור אתקשה ליתן הכרעתי העובדתית בסוגיות עובדתיות רבות העומדות לנגד עיניי.

9.         ועם זאת שומה עליי להכריע על יסוד החומר שבפניי. ינחו אותי, איפוא, טענות משפטיות, דיוניות וראייתיות. עוד אשקול, לחובת כל אחד מבעלי הדין בתורו, את החובה שלו להרים את הנטל. ובעיקר אשתדל להכריע על יסוד שפע מסמכים שהונחו לנגד עיניי.

10.        בהקשר זה של מכלול המסמכים שבפניי מזדקרות בעליל מספר תובנות. ראשית, בעלי הדין הם דעתנים ויודעים לשטוח כהלכה, כל אחד, את טענותיו וגרסתו. התוצאה הנגזרת מכך ששומה עליי למקד מעייניי לטענות שהוטחו על ידי בעלי הדין, בשעת-אמת, ולהתמקד בעיקר בהן. כך, ככל במה שיש בפניי. ברי שלדברים נודעת משמעות נכבדה ככל במה שאין בפניי. אכן, כפי שיבואר, קיים פער ניכר בין טענות בעלי הדין בכתבי בי-דין ובחוות דעת המומחים, לבין מסכת המסמכים שבפניי.

            ומכאן שעליי להעניק את הבכורה המופלגת למסכת המסמכים, ולהעדיפה על חוות הדעת של המומחים ועל כתבי בי-דין. ואכן, לא אחת, פער זה מצביע על רצון, אם של הפרקליטים ואם של המומחים, לבצע "מקצי שיפורים", שמא באשר לטענה פלונית או תשתית עובדתית אלמונית, שבעלי הדין אמורים היו לטעון או לפרוס. ניסיון זה, ביסודו של דבר, לא יעלה יפה.

11.        לנוכח כל אלו אפרוס, להלן, שורה נרחבת של שיקולים הניצבים לחובתו של כל בעל דין, לנוכח הנחות המוצא האמורות.

שיקולים לחובת התובע

12.        כבר ציינתי כי היתרתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן. ואולם לא למותר לציין נימוקים כבדי-משקל, למקרא הפער בגרסאות בין כתב התביעה המקורי לכתב התביעה המתוקן. מכלול שיקולים אלו פועל בבירור לחובת התובע.

13.        וכך, בהזדמנות הראשונה לא ראה התובע לסמוך תביעתו על חוות דעתו של מומחה. עיקר מניינה ובניינה של תביעתו היה בגין תשלום שבוצע בפועל לזוהר קור, והוא בסכום של 107,213 ש"ח.